תש"ו 1946 הדת בחיי היחיד והציבור נחרתה בזכרוני שיחה שהתנהלה בין ר' אליעזר מאיר לישפיץ ז"ל ( מנהל בית המדרש למורים מזרחי ) וביני לפני שמונה עשרה שנה על אודות הקבוצה . ליפשיץ הביע את דעתו שהקבוצה אינה צורת - חברה המתאימה לנו כיהודים דתיים . הוא נימק את דעתו בכך שהפרט לא יוכל להחזיק מעמד בדתיותו בתוך המסגרת הציבורית החזקה והמחייבת של הקבוצה , במקרה שזיקת הציבור לערכי הדת תשתנה . לא קיבלתי את הדעה הזאת , כי ראיתי בה ביטוי לעמדה " ריאקציונית", דהיינו לעמדה שנוקטים בה כתוצאה מאי - הערכת הקניינים החברתיים הנוצרים בקבוצה . כן ראיתי בה השקפה הדוגלת באינדיבידואליזם בנוסח המאה התשע - עשרה , המתנגדת לתפיסה הקולקטיביסטית שהקבוצה משמשת לה ביטוי . מתוך תפיסה חברתית כזאת היא מגיעה לכלל מסקנה שגם בשטח הדתי צריך הפרט " להחזיק מעמד " בתוך הציבור . אז ואחרי כן דגלתי בדעה שדווקא המסגרת החזקה והמחייבת של הקבוצה נחוצה לנו כדי ליצור את הציבור הדתי . כי בה ורק בה מחויב כל אחד ואחד להאאים את סדרי חייו לחוקי הציבור ולא ייכנע בנקל להשפעת הרוחות הרעות המנשבות בעולם . לא חופש הפרט נחוץ לקיום הדת והמסורת , כפי שזה ה...
אל הספר