נספח א : ברכות התפילין השאלה האם מצוות תפילין כוללת מצוה אחת או שתיים , והאם נקבעו ברכות נפרדות לתפילין של יד ושל ראש , עתיקת יומין היא . גדולי הראשונים נטלו חלק בוויכוח זה , ושתי שיטות עיקריות - על תולדותיהן נאמרו בדבר . להלן אסקור את תפוצת שתי העמדות , ואעמוד על התפתחותה של הלכה זו , ועל אופן התפצלותה למנהג " אשכנז " ו"ספרד". בסיסה התלמודי של הלכה זו פשוט מאוד וחד - משמעי לכאורה : אמר רב חסדא , סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך . סח - אין , לא סח - לא ? והא שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דר' יוחנן , על תפילה של יד אומר " ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין", על תפילין של ראש אומר " ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין " ! אביי ורבא דאמרי תרווייהו - לא סח מברך אחת , סח - מברך שתיים . תנא , סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ( מנחות לו ע"א ) . ופירש רש"י : " לא סח : אין מברך אלא על של יד בלבד . סח מברך שתיים : כדשלח רב חייא . סח בין תפילה לתפילה : ולא בירך על של ראש אלא סמך על ברכה הראשונה". זהו פשוטה של הסוגיה 172, אך אפשר גם לומר כי ה"עבירה ...
אל הספר