לדוגמא , בעניין חזרת שליח ציבור על מילות " ה' אלהיכם אמת " שבסוף קריאת שמע , שהנהיג הזהר במקום אמירת " אל מלך נאמן " על - ידי היחידים בראש הקריאה , כמנהג אשכנז , וכמו שהראיתי במאמר מיוחד ( לעיל , ליד הע' 22 ) , ובפרט על - פי מה שהוסיף על כך פרופ' כ"ץ , בטוב טעם ודעת , לחזק את דבריי שם 96, במאמרו הנ"ל , והראה כי חזרת ש"ץ זו על מילות הסיום היתה נהוגה בספרד גם קודם לכן , אף כי מסיבות אחרות , והזהר שיווה לה משמעות מחודשת על - פי דרכו . מעט תיאוסופיה ולסיום : לא רק ענייני הלכה ומנהג שבזהר מקורם קדום , אלא אף עניינים תיאוסופיים מובהקים ניתן להראות כי מוצאם הראשון מעולמה של ההלכה ומשם נעתקו אל המשמעות החדשה שניצוקה בהם . לתפיסת התורה בקבלה הקדיש פרופ' שלום פרק שלם בספרו , ועיקרו הדגשת המעבר מתפיסה מאגית של מבנה אותיות התורה כמערכת צופנים נעלמה של שם האלוהים - תפיסה עתיקה שהריה , נמצאים , לדעתו , בספרות חז"ל - לתפיסה מיסטית מובהקת " שלפיה התורה לא זו בלבד שהיא בנויה משמות אלוהיים , אלא שכל כולה היא השם הגדול של האל . זו שוב אינה קביעה מאגית , אלא תפיסה מיסטית טהורה . תפיסה זו הוגדרה לראשונה על...
אל הספר