המשקע הספרותי בזהר

הנראה פחות , ושם היה הזקן לסימן ברור על היות נושאו תלמיד חכם ובן תורה , רב או ראש ישיבה 79. החשוב לעניין שאנו עומרים בו הוא , כי בשום מקום בספרות הרבנית שטרם הזהר , לא נתפס הזקן כסימן יהדות מובהק או אופייני , אלא בספרות חסידי אשכנז בלבד . לפי מקורות חסידיים אלו " הקדוש ברוך הוא דומה לזקן יפה יהודי ותלמיד חכם", 80 וכבר מצאנו ערותו של רבי זלמן , בנו של רבי יהודה החסיד , שסיפר : " אמר לי אבא מרי החסיר , שבימיו היה מעשה בעשיר בשפייר שהיה מגלח זקנו במספרים , והיה אבא מרי בא ומיחה בו , ולא השגיח על דבריו , כי אמר העשיר איסטניס אני ואיני יכול לסבול הזקן . אמר לו אבא מרי , ידוע תדע כי מרה אחריתך " ( ספר הגן . ליום רביעי ) . ובכתב יד ספר סימטריות לרבי יהודה החסיד 81, נאמר : " כל אדם שיש לו בלורית בראשו ומגולח זקנו אפילו במספרים , או במלבוש כעין גויים , אסור לקרותו לספר תורה". ספר חסידים ( מהר' מרגליות , סי' קצט ) אוסר להסיר את הזקן כדי להגן מפני סכנת דרכים , או להידמות לגוי , אע"פ שהוא מתיר להתחפש בכל אופן אחר , כגון על ידי שינוי הבגרים . דומה , כי דברים אלו בדבר היות הזקן מסימני היהדות וכי הקב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד