פרק א : מקורות אשכנזיים בספר הזהר כאמור בהקדמה , רבים מחידושי הזהר אינם חידושים כלל , ובוודאי שאינם חידושיו . אחת הדוגמאות ל'חידוש' קדום שכזה , שהביא פרופ' כ"ץ במאמרו , עוסקת במנהג המפורסם בישראל , שהלוי יוצק מים על ידי הכוהנים לפני עלותם לדוכן ( במדבר קמו ע"א - ע"ב ) . לאחר שהביא זכר עקיף לכך כי מנהג זה היה ידוע באשכנז עוד לפני התגלות הזהר , הוסיף פרופ' כ"ץ את ההערה הבאה : " היזקקותו של הזהר למנהג שמקורו , כנראה , באשכנז , אינה צריכה להפליאנו , שכן מנהגי אשכנז רבים נודעו בספרר לפני זמנו". אעיר תחילה כי אכן , כהשערתו של כ"ץ , כך היא האמת , ובכתב יד צרפתי שנתחבר במהלך הרבע השני של המאה הי"ג , וטרם נתפרסם , נזכר מנהג יציקת המים שיוצקים הלוויים על ידי הכוהנים במפורש : " כ"ן 30. כי מכיון דאיתקש ברכה לשרות , ולוויה מעכבת , וגם אמרינן בשעת משמרתו תהא משמרתן במס' תמיד , לכך נראה שיהיו הלויים משרתים לכהנים בשעת ברכה לקרש ידיהם " ( כ"י הקהילה היהודית במנטובה , מס' 36 עמ' [ 22 ] 31 ) , ומעתה אין ספק בדבר כי הזהר אכן מצטט כאן מנהג צרפת - אשכנז רווח . בוודאי צודק פרופ' כ"ץ באומרו כי דוגמא אחת , וא...
אל הספר