שער כד מלחמת תש"ח 657 . הרובע היהודי בעיר העתיקה בלהבות , לאחר שנפל בידי הלגיון יחסה האמביוואלנטי של ההנהגה הציונית בשאלת ירושלים בתקופת המנדאט כולה בא על ביטויו גם במשא - ומתן שקדם להחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 . באותם הימים היה הקול המכריע בעצרת האומות המאוחדות בנושאים רבים - וגם בנושא הארץ - ישראלי - קולן של המשלחות הקאתוליות הרבות של אמריקה הדרומית והמרכזית . ללא יוצא מן הכלל כמעט תמכו כולן בקו הוואטיקן שגרס כי אין לכלול את ירושלים בגבולות המדינה היהודית וכי יש להעניק לה מעמד בינלאומי עצמאי . היתה בכך אירוניה של ההיסטוריה שלאחר אלפיים שנים של ערגה יהודית לירושלים דווקא נאלצה עתה ההנהגה הציונית לוותר על עיר הנצח על מנת לגייס את מספר הקולות הדרוש בעצרת האו"ם להקמתה של מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ - ישראל . בהחלטתו קבע האו"ם שימונה לעיר מושל שלא יהיה יהודי או ערבי ואף המשטרה המיוחדת שתוקם בה , ותגן על אתריה המקודשים , תהיה לא יהודית ולא ערבית . כמו כן הוחלט להקים מיד ועדת ביצוע בהרכב המדינות הקטנות בוליביה , צ'כוסלובקיה , דנמארק , פנמה והפיליפינים . יחד עם זאת מינתה ועדת הנאמנ...
אל הספר