ירושלים היהודית בעלייתה ובקפיאתה1 תקופת המנדאט היתה תקופה קריטית מאין כמוה לגבי כלל היישוב היהודי בארץ . באותן 30 שנה הוא גדל פי עשרה בערך והגיע לעוצמה כלכלית , מדינית ובטחונית כזאת , שבזכותה נתאפשרה עם סיומה הקמת מדינת ישראל על אפן ועל חמתן של בריטניה הגדולה וכל מדינות ערב . אך לירושלים היהודית , שהיוותה כמחצית מן היישוב היהודי בפרוס תקופת השלטון הבריטי , נועד תפקיד משני למדי בהתפתחות זו . האוכלוסיה היהודית בירושלים אמנם גדלה בימי המנדאט , אך לא מנתה ב - 1948 אלא 90,000 נפש , כלומר לא יותר מכפליים בהשוואה למצב ב - 1914 , ורק 16% מכלל היישוב היהודי בארץ - 600,000 נפש ב - 1948 - לעומת יותר מ - 50% ערב מלחמת - העולם הראשונה ! 2 בירושלים שבין החומות אפילו ירד מספר תושביה היהודים לכדי עשירית בערך - מכ - 18,000 ב - 1900 ל - 1500 - 2,000 ב - 1948 - ואף אלה היו ברובם אלמנות ויתומים . לא פלא שרובע מדולדל זה נפל ב - 1948 לידי הלגיון הערבי . 3 מספרים אלה מדברים בעד עצמם ומוכיחים בעליל עד כמה ירדה קרנה של ירושלים היהודית ביחס למפעל ההתיישבותי היהודי בכללו . את מקומה של ירושלים כמרכז היישוב היהודי...
אל הספר