שינויים במיתאר העיר העתיקה עם התחדש השלטון התורכי ב - 1840 היתה ירושלים עיר מוזנחת . שטחים מרובים בתוך החומות , ובמיוחד בצפון - מזרח העיר , לא היו בנויים כלל ופלאחים היו חורשים ומעבדים אותם . שטחים אחרים , ואפילו במרכז העיר , כגון המוריסטאן , היו מכוסים חורבות . בניינים רבים היו הרוסים למחצה ואף עזובים , הסימטאות היו בלתי - מרוצפות ברובן ומזוהמות והתנועה בהן היתה כרוכה לפעמים בסכנה ממש בשל שיירות הגמלים העמוסים שעברו דרכן . אך לאחר שנים לא רבות חלה בעיר מטמורפוזה מדהימה . גרמו לכך העניין שהחל לגלות בה העולם הגדול , הקונסוליות הרבות שנפתחו בה , המושבה האירופית המתפתחת , ומצד שני הגידול הרב כמספר עולי - הרגל שפקדו אותה מדי שנה ואולי מעל לכל העלייה היהודית שזרמה אל בין חומותיה . הרובע היהודי לא הספיק עוד למתנחלים ויהודים רבים שכרו דירות ברובע המוסלמי וב"חוש " שבין הרחובות חב"ד - האשורים - סנט מארק - אררט - אור חיים . אולם ברובע המוסלמי לא הגיע היישוב היהודי לכלל רצף טריטוריאלי . הסתמנה גם צפיפות רבה ברובע עצמו . מספר היהודים כאן הגיע ב - 1880 לכ - 12,000 ( מכלל 15,000 שבין החומות ) וזאת ב...
אל הספר