המאבק על המקומות הקדושים בירושלים בין פרנציסקנים ויוונים8 אורתודוכסים גם במאה ז"הי כמו בקודמתה , היוו הפרנציסקנים מוקד לסכסוכים בירושלים מעל ומעבר לנחיתותם המספרית . בכרוניקות שפירסמו הם עצמם ובספרי המסע שנכתבו בידי נזירים שלהם או נוסעים שהושפעו מהם באים הדברים האלה לביטויים המלא . עם זאת אין לומר שהיו תמיד הצד התוקף - לעתים קרובות היה המצב הפוך דווקא . אחת החזיתות שפעלו בה היתה בעימות עם השלטונות המקומיים , במקרים של מושל עריץ במיוחד , דוגמת אבן ,'פרוח או במסגרת פעולתם להרחבת האחזויותיהם בארץ על - ידי ייסודם של מנזרים משניים , למשל , בעין כרם , יפו , עכו ונצרת בנוסף על המנזרים הקיימים בירושלים , בית - לחם ורמלה . כדי לקבל את האישורים הדרושים לכך ניהלו " מדיניות חוץ " עניפה ונשאו ונתנו עם ר'פאח א - דין השני , למשל , בעניין הקמת מנזריהם בנצרת ובעכו ועם מושלי עזה כדי להקים את מנזרם ביפו ולשמור על מנזרם ברמלה . מאחר ששליטים אלה היו נתונים לעתים קרובות בסכסוכים גלויים או נסתרים עם מושלי ירושלים חייבו פעולות אלה גמישות דיפלומטית רבה , ואף מידה מסויימת של דו - פרצופיות מצד ראשי המיסדר בירושל...
אל הספר