סיכום התקופה הממלוכית לא היתה תקופת זוהר בתולדות העיר ירושלים ואין להשוותה עם ימי בית ראשון , ואפילו לא עם תקופת הורדוס או עם ימינו אלה . עם זאת לא היתה תקופה של תוהו ובוהו כתקופה האיובית או של קפיאה על השמרים כתקופת איליה קאפיטולינה , או התקופה העבאסית או העותומאנית שלאחר המאה ז"הט . בעבר אמנם ציירו אותה בצבעים אפורים למדי אך בשנים האחרונות זכתה למחקר אינטנסיבי יותר ומסתבר שהיתה זו תקופה מעניינת ובעלת חשיבות בלתי - מבוטלת . הדמיון הרב ביותר קיים , אולי , בינה ובין התקופה הביזנטית . ירושלים היא שוב עיר קדושה ומרכז דתי חשוב - הפעם מוסלמי , לא נוצרי . את מקומם של המנזרים והכנסיות הנוצריים תופסים מסגדים , מדרסות וזאויות מוסלמיים . ירושלים הממלוכית היא אולי רב - גונית יותר מן הביזנטית , שכן עולים אליה לרגל לא רק בני דת אחת , מוסלמים , אלא גם נוצרים ויהודים ואף מתקיימות בתוכה עדות יהודיות ונוצריות . הקהילה היהודית , למשל , אינה מדולדלת ומקיימת דמויות חשובות בחיי הרוח של העם , כגון אשתורי הפרחי ועובדיה מברטנורו . לעדות הנוצריות לא נודעת משמעות תרבותית מיוחדת , אולם הפרנציסקנים קובעים מחדש את...
אל הספר