מדור א: תחכמוני

השפה . הוא מקפיד לציין כי לא לקח דבר מ"ספר הישמעאלה , כלשונו , ומציג בפני קוראיו כבר בשלב מוקדם זה את חבר הקייני ואת היימן האזרחי , שני גיבוריה הבדיוניים של היצירה , הנווד רב הפעלים והמספר . סיום החטיבה השלישית הוא בעל אופי אוטוביוגראפי . המחבר חוזר לפרשת תרגומו של אלחרירי ומביע חרטה על השלמת המלאכה הזרה , כלשונו , לפני חיבור יצירה מקורית בשפה העברית . הוא גם מזכיר את נטישת ביתו וארצו , את מסעותיו על הים ואת נדודיו בארצות המזרח . חתימת ההקדמה , היא בחטיבה הרביעית הפותחת במילים " אמר המחבר". עניינה , כמקובל , הוא ההקדשה . הטקסט , כצפוי , רובו ככולו בנוי מדברי שבח והלל ברוח המוטיבים הנוהגים בשירת השבח הקלאסית , לרבי שמואל , לשני אחיו , יוסף ועזרא , ולבניו . עוסק אלחרטי בתורת הגמול ובגור " של הנפשות החוטאת הנידונות לנדודי עד , לעומת הנשמות הצדיקות השותות את מימי החוכמה . על כל נפלאותיו ראפ האל לדברי שבח והלל , אי לכך מבקש ממנו המשורר , עם סיום דפתיחה וכתחבולת מעבר שגורה ורווחת אל עיקרי הדברים , להנחותו בדרד הנכונה ולמנוע ממנו מעשה כשל בתהליך הכתיבה . החטיבה השנייה הפותחת במילים " נאם יהוד...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין