הגורם הנוצרי באנטישמיות המודרנית על פי מחקרו של יעקב כ"ץ

הגורם הנוצרי באנטישמיות המודרנית על פי מחקרו של יעקב כ"ץ צבי בכרך היה זה מאמרו המעמיק של ירחמיאל כהן על "מקומה של האנטישמיות בכתיבה ההיסטורית של יעקב כ"ץ1" שעוררני לעמוד על המרכיב הנוצרי באנטישמיות כפי שראה אותו יעקב כ"ץ. בספר "עת לחקור עת להתבונן/' שפורסם אחרי מותו של כ"ץ, כלול פרק הנושא את הכותרת "מהלך ההיסטוריה היהודית בצלה של הנצרות2." כץ" עומד בו על התפתחות העוינות הנוצרית כלפי היהודים ומסביר כיצד השתרשה והופצה ההכרה הנוצרית ש"כתבי הקודש היהודיים אינם פרי השראה אלוהית אלא מעשה שטן3." כאשר השלטונות או השליט הנוצריים עודדו ופיתחו את יחסם השלילי כלפי היהודים, הלכה ובלטה ביתר שאת הזרות של היהודי בקרב החברה הנוצרית, משום שמצד אחד הוא נדחה ומצד אחר הוא הסתגר והתבודד בתחומי המסורת שלו. מוטיב "הזרות הנצחית" של היהודי הוא מרכזי בניתוחו של כ"ץ, ובלשונו: "הזרות המתמדת היא המקור לשני הגורמים המתמשכים: העוינות האורבת ליהודים מצד סביבתם מצד אחד, והשמירה של היהודים על זיקתם למקור מחצבתם מצד אחר4." שם ספרו של כץ" "שנאת ישראל - משנאת הדת לשלילת הגזע," שראה אור בשנת 1979 )להלן: שנאת ישראל,( רומז על...  אל הספר