הלשנת שמעון (ד-ו)

הלשנת שמעון ( ד-ו ) מקור הצרות - ולכן גם יסוד העלילה - בריב אישי על רקע כסף . הרשע , שהיה חלוק על חוניו הצדיק , הלשין ותעליל עליו כי ניצל לרעה את הנדיבות המלכותית . אולמ ן לשימוש ב _58 כדי להנגיד למצב אידאלי קודם , גם כאשר אינו עונה על ' ) n ? v אמנם , ' 'מצד אחד , (' ראו גם : יב ב ; יד ה , כו . _מישהו בשם שמעון i ( _stumv se _nq ) נראה שהמילה ' ) ne , מישהו (' מבטאת כאן לא רק את העובדה שהאיש נזכר לראשונה ; בבואה יחד עם ' אולם' המנגיד את הצגתו למצב אידאלי היא מביעה גם נימה כלשהי של זלזול . כך גם בהצגת אורנוס ( ד מ ) ואלקימוס ( יד ג , ( אולם לאו דווקא במקרה של ליסיאס ( י יא . ( שבט בנימין ו כך לפי כל העדים היווניים . אולם רוב החוקרים בני זמננו ( ואף הנהארט ) גרסו כאן ' בלגה , _' על פי הנוסח הלטיני הישן , ( Baigea ) וראו כאן אפוא את שם משפחת הכוהנים שעמה נמנו שמעון ומנלאוס ( אחי שמעון , לפי ד כג ;( ראו : דברי הימים א כד יד ; וכן בין השאר : הנהארט , נוסח , עמ' ; 62-61 צ ' ריקובר , היהודים והיוונים , עמ' ; 319-318 שטרן , ייסוד הגימנסיון , עמ' . 234 אולם נראה שקשה - אם כי לא בלתי אפשרי - ל...  אל הספר