יוסף מלז-מודזיייבסקי א,( יש להבינו כאיסור החל על שאר הגויים. לפיכך אין תוקף חוקי לנישואים מעורבים, ואין להם משמעות משפטית.3 איסור זה תקף גם כלפי נוצרים וכלפי מוסלמים המועמדים לנישואים מעורבים. לכן העיקרון של מוצא על-פי האם מוגבל בישראל לילדים שנולדו מחוץ לנישואים ולילדי זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ, ובהם יהודים ישראלים שנישאו בקפריסין כדי להתחמק מהסמכות הרבנית. מנקודת מבט של תולדות המשפט זהו מצב פרדוקסלי. עקרון המוצא על-פי האם עומד בסתירה לחוק המקראי, לפיו נקבעה שייכותו של אדם לפי מוצא האב. כמו כן יש בעיקרון הזה חריגה מחוק המשפחה הרבני שלפיו קירבת דם ודיני ירושה נקבעים לפי מוצא האב. בתלמוד הבבלי מסוכמים מצבים אלה בנוסח תמציתי: "משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, דכתיב: 'למשפחותם לבית אבותם' )במדבר כו, א4."( שייע כהן ניסה להציג זאת במונחים אחרים: עקרון המוצא על-פי האם הוא "חידוש" שחידשו הרבנים בחוק היהודי - בניגוד לעיקרון המקראי בדבר המוצא על-פי האב, שעליו הקפידו היהודים בתחילת התקופה הרומית.5 בעצם אין המחוקק המקראי מצהיר בבירור שנישואי תערובת בטלים חוקית ולא על...
אל הספר