אפרת חבס )רובין( הניסוח המעורפל משאיר מקום לאסוציאציה גם לכלל הביזיונות הקשורים לנשיאים, היינו גם ירידה מסוימת במעמדם או בעיה דומה, שהשפיעה על מצבם של היהודים באימפריה הרומית, וכן המוצא )הבעייתי, לדבריו( שלהם מיהודה. הדגשת האם דווקא משמעותית, שהרי כבר כמאה וחמישים שנה קודם לקירילוס הודה רבי יהודה הנשיא כי משפחתו היא בעצם מבנימין, והמוצא מבית דוד הוא דרך הנקבות, היינו: האם של המשפחה השתייכה לבית דוד, ומכאן ייחוסו על דוד, אך ייחוסו הפטריליניארי הוא על בנימין )ולא יהודה13:( "רבי היה עינוון סגין והוה אמ' כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני דשרון גרמון ומניניה. אין סליק רב הונא ריש גלותי להכא אנא מותיב לעיל מיני דהוא מן יהוד' ואנא מן בנימן דהוא מן דכרייא ואנא מן נוקבתא" )ירושלמי, כתובות פי"ב, לה ע"א14.( ניסוח זה מעלה את האפשרות המעניינת שניתן היה להתייחס על דוד המלך מבלי להתייחס על יהודה, ושהדבר לא רק התקבל בציבור )היהודי והנוצרי גם יחד15,( אלא אף נעשה בו שימוש תעמולתי. ייתכן שההבחנה בין המוצא מדוד והמוצא מיהודה שמצאנו גם בירושלמי, משמו של רבי, וגם אצל קירילוס )וכיו...
אל הספר