גלעין הרובע גלעינו של 'הרובע היהודי' בראשית המאה ה 9 ו היה , בנראה , איזור בתי הכנסת הספרדיים וסביבתם הקרובה . כבר עמדנו על כך כי בתקופה זו היתה העדה הספרדית העדה היהודית היחידה בעיר בראשית התחדשותה של העדה האשכנזית בעיר נצמדה זו לאחותה הספרדית , כפי שראינו בפרקים הקודמים , וכך הלך הגלעין והתרחב . תחילה התפללו האשכנזים בישיבה ר' חיים בן עטר ' , אור החיים , ' ואחר כך בנו גם את אגפו הראשון של בית הכנסת ה'חורבה , ' ' מנחם ציון , ' ור' ישעיהו ברדקי הקים את חצרו ב'סוכת שלום . ' שלושת המקומות האלה נמצאו בקרבת בתי הכנסת הספרדיים , ויצרו יחד עמם רצף יהודי . גם בתי כנסת אחרים שנוסדו באותה העת התרכזו בתחומי מה שידוע כ'רובע היהודי . ' בפי שנראה להלן התפשטו היהודים במחצית השניה של המאה גם לרחובות שונים ברובע המוסלמי , אלא שהתפשטות זו לא היתה חזקה , וכאשר נסוגה ההתפשטות היהודית בתוך העיר כתוצאה מן היציאה אל מחוץ לחומות ומ'מאורעות' שפרצו בעיר , היה זה שוב אל הגלעין הקבוע והברור , הוא האיזור שהוגדר במיוחד כ'רובע היהודי . ' לתמונה זו קיים יוצא מן הכלל אחר , גם למחצית הראשונה של המאה , והוא נסיון ההתי...
אל הספר