מעמד היהודים בראשית המאה תחילה נייחד את הדיבור ל 30 השנים הראשונות של המאה , לפני כיבושו של מוחמר עלי . על הקהילה היהודית בירושלים בפרק זמן זה ידוע לנו מעט מאד . כבר ציינו , שברובה המכריע היתה מורכבת מצאצאי העולים לארץ אחרי גירוש ספרר , בייחוד במאה ה . 16 בקרבם נטמעו , כנראה , היהודים שנמצאו בארץ לפני כן , המכונים מסתערבים , וכן בני עדות המזרח שעלו ירושלימה במרוצת השנים ממזרח וממערב . במשך כל הדורות נתחזקה העדה עוד מעליית יהודים ספרדים מהבלקן ומאסיה הקטנה . עליה זו המשיכה להתחזק במאה ה 19 והביאה לתמורות גדולות בהרכב העדה , במיוחד במחצית השניה של המאה . בראשית המאה היה ליהודי ירושלים מעמד של אזרחים ממדרגה שניה , בהתאם לתקנות השלטון העות'מאני ביחס ליהודים ולנוצרים נתיני הסולטאן , וזאת על סמך השריעה ( ההלכה המוסלמית , ( שהיתה חוק יסוד באימפריה העותימאנית . הוטלו עליהם מיסים מיוחדים , וראשון להם ה'ג'זיה' ( מס הגולגולת . ( ואף שהאסלאם אוסר כל בפיה דתית לגביהם , הוגבל חופש הפולחן שלהם בדרכים שונות , ובייחוד כבד עליהם האיסור להקים בתי תפילה חדשים,- גם לשם תיקון הקיימים נדרש רשיון מיוחד שעל...
אל הספר