פרק ה : האם הושגה שותפות ? באיזו מידה הפכו התושבים לשותפים שווים בתהליך ? אם נבחן את מחצית הכוס המלאה נראה , כי בשלושה רבעים מ 69 השכונות שהצטרפו בשלב ראשון לפרוייקט השיקום נעשו התושבים למצער שותפים זוטרים , ומתוך אלה ב 14 שכונות נעשו שותפים מלאים . אך אם נבחן את המחצית הריקה של הכוס , ב 16 שכונות לא היו התושבים שותפים כלל , וב 15 הם נעשו שותפים זוטרים רק לאחר עיכובים ממושכים ' . תחילה עלינו להגדיר מהי שותפות התושבים , על דרגותיה השונות . בשל הקושי באומדן מדויק , ובשל התנודות שידעו ההשפעה היחסית של התושבים מזה ושל הממסד מזה , נידרש לקטיגוריות רחבות . השימוש בהגדרות צרות יותר היה מחייב בחינה לעומקם של התהליך ואת התוצאות של הסוגיות השונות ( אלה שעלו על סדר היום ואלה שלא הגיעו לכך ) בכל השכונות . זוהי משימה קשה מאין כמוה . רק במקומות ספורים ניתן היה לעשות זאת , כמו בשכונת יוספטל דדו בפתח תקווה ( ראו פרקים ז-ט ) ובראש העין . את הנתונים ביחס למרבית המקומות האחרים שאבתי מביקורים רבים , ממחקרים של אחרים ומחומר בכתובים . מעמדם של התושבים בשכונות נחלק לשותפות מלאה , שותפות זוטרה והעדר שותפו...
אל הספר