ד . הגישה האקזיסטנציאליסטית והכמיהה לאותנטיות של הגדרה עצמית מחנכים אקזיסטנציאליסטים דוחים הן את הדימוי הקלאסי של האדם כ"יצור רציונלי" והן את הנחת היסוד הרומנטית שבכל אחד מאיתנו " אישיות סגולית קבועה" או "טבע פנימי" שהוא במהותו טוב וייחודי לנו . האלטרנטיבה שמציגים האקזיסטנציאליסטים גורסת שהאדם הוא חירות , וזאת לא רק במובן הכללי של היכולת לחרוג מהיקבעויות פנימיות וחיצוניות , אלא גם בהתנסות הממשית של הפרט שאינו יכול לחמוק מההכרה שאין בנמצא תבנית פנימית כלשהי , תוכנית קבועה , או סמכות עליונה שממנה נגזרים החיים הראויים . יוצא מכאן , שבתחום הערכים אין לאדם שום סמכות חיצונית או עליונה שהוא יכול לפנות אליה , לא בעולם הרוח האוניברסאלי ולא ב"אני הפנימי" שלו ; ולפיכך נגזר על בני האדם להיות לבוחרים , למעצבים , וליוצרים של זהותם ודמותם - וכגודל החירות כן כובד האחריות . על מאפיינים אלה של ההשקפה האקזיסטנציאליסטית - כאיכפתיות של הפרט לגבי זהותו האישית , תוך מודעות לגודל החירות ולכובד האחריות הכרוכים בכך - אומר סארטר את הדברים הבאים בספרו האקסיסטנציאליךם הוא הומניזם -.האקסיסטנציאליזם האתאיסטי , שאני ...
אל הספר