פרק רביעי / דילמות של מוסר ואמונה בספרות שנכתבה בשואה הרבה נכתב על שאלת הייחוד החריג של השואה כ"מאורע חסר תקדים" בתולדות עם ישראל ובתולדות האנושות . בדרך כלל נצמדת נקודת הראות של המתדיינים לבחינת המאפיינים החריגים של הנאציות ושל תכנית " הפתרון הסופי . " באלה נתגלו מאפייניו של "רוע מוחלט" שהתגשם בעקביות ב"פלנטה של אושוויץ . " משמע שיש להבין את ייחוד המציאות האנושית שנוצרה בשואה מבחינתם של אלה שיזמו אותה , וכהשתקפות של מהותם הדימונית או הפתולוגית . בווזלאי אין לערער על ההנחות המתודיות והמוסריות שביסוד גישה זו , אולם נראה שהיא איננה שלמה . נקודת הראות של הקרבנות , מן הדין שגם היא תהיה נלקחת בחשבון . הרי הם הם שניכפו להתמודד עם הרוע המוחלט , ומאפייניו באו לידי ביטוי בדילמות שהרוע הזה העמיד בפני אלה שנהיו קרבנותיו . כל רוע הבא מצד האדם שואף להפוך את קרבנותיו ל"פונקציה" של זדונותיו . עניינו הראשוני הוא לשלול מקרבנותיו את חירותם ולהשתלט עליהם כליל . רוע מוחלט לא כל שכן . אף על'פי כן הדין עם ויקטור פראנקל בעמידתו העקבית על ההנחה שאי אפשר לשלול מן האדם את החירות האחרונה שלו , והיא החירות לקבוע ...
אל הספר