פתח דבר הדיון הציבורי בשאלת הדמוקרטיה בישראל נמשך כמעט כמניין שנותיה של המדינה , והתמקד בעיקר סביב שאלת שיטת הבחירות לכנסת . הרבה פחות עסק הדיון בשאלת מהות הדמוקרטיה . הבירור המהותי בשאלה זו מצוי בתחום הקונסטיטוציוני , והוא מורכב וממוקש , ולפיכך נדחה משעה לשעה , בהסכמה טקטית של כל הצדדים . אולי אין זה מקרה - אם כי אין הוכחה מלומדה לכך - כי תהליך השינוי בשיטת הבחירות החל להתמסד בימינו אלה , כאשר המדינה עוברת את טלטלת השלום , כלכלת המדינה מתעצבת מחדש , ודור חדש של אזרחים צעירים ומאות אלפי עולים חדשים שלא ידע את "ימי המדבר" עומד על סף שנות האלפיים . עיצוב הדמוקרטיה בישראל עובר לשלב חדש , ואמור לתת ביטוי לחיים שלאחר המלחמות . דומה כי ההנחה בדבר שינוי שיטת הבחירות היא , שמכניזם הבחירה יגרום לשינוי מהותי - יקרב את האזרח לנבחרי השלטון , יביא לייצוג נכון יותר ולאחריות הדדית של בוחר ונבחר . אין צורך להצביע על פשטנותה של הנחה זו , המתעלמת מהמורכבות הרבה שבקיום משטר דמוקרטי בחברה שבתוכה זרמים שונים המצויים בוויכוח צורב ובעידן של תקשורת שתלטנית . בחירה ישירה של ראש הממשלה מבטאת מצד אחד עייפות מהדמ...
אל הספר