פרק עשירי בסרטו הדוקומנטרי המצוין של חיים גורי'הים האחרון'אומר חיים רפאל :'לא האמנתי שאנחנו נחיה אבל אם אני אחיה , אני אחיה כדי לספר , אני אהיה כדי שיהיה לי לחם שלמי ומישהו אחר :'הייתי אכול כינים ורזה כמו גפרור , התיישבתי חצי מת עם הפיג'אמה של המחנה ואכלתי כיכר לחם שלמה וכמעט מתי משובע מוגזם , ' שתי האוניות י עדיין לא היו מוכנות : חסרו חומרי בניין והכול היו 95 שקועים בעבודה וחיפשו פתרונות מאולתרים , ואז הופיע פתאום - יורגו והודיע שהבריטים עלו עליהם . הצוות היווני , ששמע שמדובר ביהודים לא - לגאלים , החל לאיים . השוחד לא הספיק . לא במעט מאמצים ודברי כיבושין הרכיבו צוות חדש שנאסף בכפרים רחוקים , רב - חובל יווני בשם קוסטא , שפחד , קיבל לרגע אומץ , כנראה רק כדי לקחת את הכסף ולברוח , אגב : אחרי מספר שנים , הוא שירת כמפקד העליון של הצי הסעודי בג'דהי אנשי הצוות החדש דרשו ערובה לכך שיורידו אותם ליד אחד האיים וכך הובטח להם , העיתונאי האנגלי - יהודי ג'ון קמחי אץ למלון לדווח להם שהאנגלים עלו עליהם , והפעם גם ינסו לשבור את חוקי המשחק ולבצע את התפיסה בנמל בניגוד לאמנות הבינלאומיותי גם יורגו חש להודי...
אל הספר