גידולה ותחומיה של ירושלים הביזאנטית — החומות והשערים

גידולה ותחומיה של ירושלים הביזאנטית — החומות והשערים בתקופה הביזאנטית הגיעה ירושלים לשיא גודלה בשטח , ואולי אף במספר התושבים , בכל תולדותיה , עד הרבע השני של המאה העשרים . סביר להניח כי בתקופה זו מנתה העיר למעלה מ 50 , 000 תושבים . מן הגרעין של איליה קפיטולינה _, שהיה מקביל בשטחו , בקירוב , לעיר העתיקה של ימינו , צמחה העיר בהדרגה לכל העברים . חומות ירושלים בתקופה הביזאנטית הן אותן החומות שנבנו בסוף התקופה הרומית , והמשיכו לשמש לאורך כל התקופה , עד ימי הביניים . רק בצד דרום נבנתה מחדש החומה המרחיבה מימי בית שני . אלא שחומות העיר שוב לא הציבו גבול להתפשטות העירונית , והעיר התרחבה לכל עבר בבניית רובעי מגורים , מבני ציבור , כנסיות ומנזרים , אל מחוץ לתחומי החומות . תופעה זו מוכרת היטב גם ממקומות אחרים . 31 בשלושה צדדים — במערב , בצפון ובמזרח — השתרעו פרברים חיצוניים לעיר , ואילו בדרום נבנתה חומה חדשה , שהעתיקה את גבול העיר כלפי דרום על התווי של 'החומה הראשונה' מימי הבית . על מהלכן של החומות במזרח , בצפון ובמערב אפשר ללמוד הן מן המקורות הן מן המימצא , אם כי אלה ואלה מועטים ומקוטעים . אוכריו...  אל הספר