מנחם בגין מנחם בגץ היה נואם מחונן במלוא מובן המילה , מנהיג שכלי המנהיגות הראשון במעלה אצלו היה רטוריקה . כנואם הוא ידע לשלב היגיון עם רגש , לאחד את אוהדיו ולתת להם תחושה של שותפות וייחוד , שהוא במרכזם . הוא שפע כריזמה וניצלה כדי להשתית את יחסיו עם המונהגים על קשר רגשי . כמי שייחם חשיבות רבה למילים , וטען שמילים יוצרות עובדות , הוא סחר במילים ובנאומים משלהבים . בגין לא היה איש של המדיה , וספק אם נאומיו היו מתקבלים באותה עוצמה לו ננאמו בטלוויזיה של שלהי המאה ה . 20 הוא היה איש של כיכרות ואמפיתיאטראות , של אולמות הרצאות . בגין היה איש של דיאלוגים מתמשכים , ואמצעי השכנוע שלו היו הומור , סרקזם והבאת דברים לידי אבסורד . ( Sofer , 1988 : 217 ) יצחק שמיר , שנקרא להחליפו , תיאר אותו כך : "נטיית הציבור כלפיו , טיב מגעיו עם הציבור , ראייתו את עצמו כפי שהשתקפה בתגובות שעורר - כל הדברים האלה היו חשובים לו במידה אדירה ; בדומה לשחקן תיאטרון , הוא שאב כח , אפילו השראה , מתרועות הידד וממחיארת כפיים של ציבור המאזינים לדבריו . לא הייתי מעריץ נלהב של נאומיו המפורסמים של בגין ; לעיתים קרובות חשבתי שהיו עמ...
אל הספר