סיכום הדיון בספרנו מוביל למסקנה , שהעדפה מתקנת כלפי קבוצות מסוימות מוצדקת כאשר מתקיימים שלושה תנאים : ( א ) להעדפה זו יש אפקט מתקן , דהיינו הקבוצות שנהנות ממנה היו ועודן קורבנות של אפליה ויחס פוגע ) ; ב ) אחת התוצאות של יחס זה הוא נחיתות של חברי הקבוצה בתחרות על משרות ועמדות יוקרתיות מול הקבוצה הדומיננטית ) ; ג ) העדפה זו עשויה להניב תועלת חברתית רבה או לקדם אינטרס חברתי חשוב . העיקרון המנחה את ההעדפה המתקנת הוא השאיפה להשיג שוויון הזדמנויות הוגן לכל השותפים בחברה ; ויישומו לגבי קבוצות היעד נועד לתקן פגיעה שממנה הן סובלות ולהפיק את היתרונות החברתיים שעשויים להיווצר כתוצאה מכך . הצורך לקיים תוכניות להעדפה מתקנת שריר וקיים בראשית שנות האלפיים כמעט כמו בראשית שנות ה 70 של המאה ה , 20 עת החלו ליזום תוכניות כאלה . מצבן של קבוצות המיעוט והנשים , הן בארצות הברית והן בישראל , עדיין נחות מבחינת היכולת להשיג משרות בכירות ולהתקבל לאוניברסיטאות , ובמדינות הללו שורר גם עכשיו אי שוויון בולט בין הגזעים ובין המינים . היחס כלפי קבוצות המיעוט והנשים עודו נגוע בדעות קדומות , בזלזול ועלבון , וייצוגן במ...
אל הספר