ה . עשרת הדיברות כמסורת וכפולחן במהלך הזמנים מן המקורות השונים ניתן להציע את שיחזור גילגוליהם של עשרת הדיברות מבחינת השימוש בהם כמיגבש ספרותי . באשר לזמן חיבורו של המיגבש המקורי , יש להודות כי אין בידינו עדויות ישירות לגביו . כלי בעל ערך , מבחינה זו , הוא עדותם של הציטוטים מתוך עשרת הדיברות הפזורים בספרות המקרא . ברור כי בימיו של הושע , במאה השמינית לפנה"ס , כבר היו עשרת הדיברות מוכרים בציבור ( לפי הושע ד' , 2 והשוו ירמיה ז' . ( 9 אף הציטוטים בספרות המזמורית ( כגון במזמור נ' , 19-18 , 7 וכן במזמור פ"א ( 11-10 מעידים על ידיעת עשרת הדיברות בתקופה קדומה , לפחות בממלכת ישראל הצפונית : כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב עדות ביהוסף שמו בצאתו על px מצרים ( תהלים פ"א ( 6-5 א מסתבר כי בראשיתו הוכר המיגבש כנוסחה של הברית שבין האל לבין עמו , ובסופו של התהליך קיבל המיגבש תפקיד ליטורגי בתפילות הקבע . לפי התיאור המקראי , בשחר ההיסטוריה של עם ישראל במדבר סיני נתקבלו עשרת הדיברות ( מן הסתם בנוסחם הקצר והמקורי ) כמגילת יסוד של עדת ישראל , ונחרטו או נכתבו על שני לוחות . לוחות אלה כונו לאחר מכן "לוחות הבר...
אל הספר