פרק ראשון שאלות הרמנויטיות הביקורת העצמית של מרעי הרוח על שיטות ההבנה ( הרמנויטיקה ) של טקסטים עתיקים ופירושם הגיעה ברבע השלישי של המאה העשרים 1950 ) ( 1975 לסיכומים חשובים מאד . בפרק זה ייעשה הניסיון לבדוק את המחקר של סיפורי האגדה בעזרת שאלות הרמנויטיות מרכזיות . נבחן את שאלותינו ותשובותינו ליד דוגמאות בולטות מן האוצר הגדול של סיפור האגדה . נפרט , ואף נרחיב , בהצעת פירושים לסיפורים , כדי שמסקנותינו לא תשארנה רופפות או מופשטות , אלא תומחשנה היטב ותצגנה היטב את התוצאות שאפשר להגיע אליהן בעזרת ביקורת הרמנויטית עצמית מתמדת . א סיפור האגדה שבספרות התלמודית מגיע אל אדם בן דורנו כאחת משתי דרכים : הדרך האחת היא דרך ההמשכיות הבלתי אמצעית , אשר בה חיה רוח העבר במסורת ובזיכרון של יחיד וחברה . יש כאן מסורת ( כלומר מסירה ) ללא הפסק מדור לדור , ואנו יכולים להבחין בין אופנים שונים של מסורת חיה זאת . היו - ויש בוודאי גם היום - לומדי תלמוד , שהבינו והזדהו עם סיפורי האגדה באותה דרך תמימה שבה , לדוגמה , פירש אותם רש"י בשעתו . אך יש גם מסורת חיה שאינה תמימה . הלומד המאוחר , בעל תפיסת עולם דתית שונה מן ...
אל הספר