א . שיקולי פרשנות מהותיים חכמי ההלכה שאת דבריהם ננתח עתה , בוחנים את הטעמים המקוריים שהובילו לאיסור יינו של מחלל שבת בפרהסיא לנוכח המציאות בהווה , וקובעים שטעמים אלו אינם חלים ביחס לחלק ניכר ממחללי השבת כזמן הזה . מסקנתם היא , כי יינם של מחללי שבת אלו מותר . ו . עמדת הרב שמעון גהנפעלד הרב שמעון גרינפעלד נקט עמדה הנראית לכאורה קיצונית , ככתבו , שכדי שאדם ייחשב כמחלל שבת בפרהסיא עליו לחלל את השבת באופן עקבי ולעשותה כחול . רק במצב של חילול שבת מעין זה תיושם הקטגוריה של חילול שבת בפרהסיא : לא נאמר אלא באם מחלל שבת ועושה אותו כיום חול לגמרי . דהיינו , שעושה בו כל מלאכות שיזדמנו לו להנאתו . כחרישה , בישול ודישה ... דבזה שייך לומר סברת רש"י שנראה שהוא כופר במעשה בראשית ... ואף שהוא עושה רק לתיאבון מכל מקום כיון שהוא עושה כל המלאכות לתיאבון , הרי הוא נראה שהוא כופר . לכן הוי מומר לכל התורה . לפי האמור , ההתייחסות המחמירה לחילול שבת מקורה בהנחה שמחלל שבת בפרהסיא שוב אינו מאמין בבריאה . ואולם , הנחה זו מוצדקת רק ביחס לאדם המתמיד בחילול שבת ואין להחילה למצבים שאדם שומר שבת באופן חלקי . שמירה חלקי...
אל הספר