ד . דרושה פרהסיא של עשרה מישראל בספרות הפוסקים מוצג תנאי פורמלי נוסף המגביל את תחולת הדין של מחלל שבת בפרהסיא . על פי תנאי זה , לא ייחשב אדם כמחלל שבת בפרהסיא אלא אם כן ביצע את העבירה בנוכחות עשרה מישראל בו זמנית . בספרות התלמודית והבתר תלמודית לא מצויה קביעה זו . אדרבה , נראה כי הקביעה הרווחת בספרות הפוסקים , עד לעת החדשה , היא ש"פרהסיא" לעניין חילול שבת אינה מציינת בהכרח נוכחות עשרה מישראל . כך למשל כותב הרב אלכסנדר סנדר שור : "המחלל שבת בפרהסיא - היינו , בפני עשרה מישראל 7 ^ שהדבר מפורסם וידע שיתפרסם " . " הפוסק הראשון שהציב את התנאי הפורמלי שבו אנו דנים הוא , ככל הנראה , הרב עקיבא איגר . הוא נשאל האם יש לפסול מוהל , שרווחה לגביו השמועה כי הוא מחלל שבת בפרהסיא . בתשובתו כותב הרב איגר : מאן יימר דעושין כן בפני עשרה מישראל ? ואם עושה כן עם חברים כמוהו מספר י' אנשים , וכולם יחד מחללים שבת , מאן יעיד על זה ? הלא כולם פסולי עדות נינהרל ! ואף אם עמהם ב' כשרים , שרואים מעשיהם , מ"מ אם נדון לכל אחד בכלל מחללי שבת בפרהסיא , ממילא חבריו מומרים לחלל שבת בפרהסיא , ולא נעשה בפני עשרה ישראלים כשר...
אל הספר