הרב יוסף מציב , איפוא , את הטיעון הפורמלי הבא : א . הגזירה שמומר לחלל שבת הוא כנוכרי , היא מדרבנן . ב . הגזירה האוסרת סתם יינו של נוכרי , אף היא מדרבנן . ג . כיוון שיש כאן שתי קביעות שכל אחת מהן היא דרבנן , אין בסיס לאסור את יינו של מחלל השבת בפרהסיא . זאת בהתאם לכלל ההלכתי , שאין גוזרים גזירה לגזירה . ב . דרושה עדות תקינה בבית דין כדי לזהות אדם כמחלל שבת בפרהסיא גם טיעון זה מועלה על ידי הרב אסאד , הכותב : לאסור יין במגעו ... לעשותו כגוי גמור , פשיטא דאם לא העידו עליו כל הנ"ל בפניו בחילול שבת , רק = ] אלא ] על פי הקול ההמון שמתפשט בלבד , וידוע כי הם מתנהגים בכל שארי מצוות התורה , ונזהרים משארי עבירות התורה , אין דינם כמומר לעבודה זרה לאסור יין במגעו . כלומר , מי שבדרך כלל נוהג על פי התורה , לא ניתן להפקיע את מעמדו התקין בקולקטיב אלא באמצעות הליך משפטי מסודר " . קול המון שמתפשט" אין בו כדי להרע את מעמדו של האדם ולהגדירו כ"גוי . " יש לשים לב לכך , שקביעה פרוצדורלית זאת מוגבלת למי ששומר תורה . מכאן , שמי שנטש את אורח החיים המסורתי אינו מוגן על ידי שיקול פורמלי זה . אמנם , הרב אסאד עצמו מס...
אל הספר