פרק ג : התכנון העירוני

פרקג : ' התכנון העירוני הביצורים הביצורים הקדומים ביותר בארץ ישראל , כמו בארצות אחרות של המזרח התיכון , קשורים קשר בל יינתק בהתישבות הקבע . האוכלוסיה קשורה לחבל ארץ מסוים ורואה בו רכוש שיש להגן עליו . הביצור נועד לגונן על הגרעין הישובי , שכבר בראשית האלף השלישי היה עירוני על פי רוב , מפני התקפותיהם של נוודים למחצה , או אף מפני יחידות עירוניות סמוכות ששאפו להרחיב את תחומן . ישוב בנקודה אסטרטגית כמו זה של מגידו היה כמובן מבוצר מהימים הקדומים ביותר של העיור במקום , מראשית תקופת הברונזה הקדומה . למעשה , לא היה הישוב העירוני הראשון ( שכבה ( XVIII אלא מצודה שהוקפה בחומה ברוחב 4 מ' לערך והשתמרה לכדי גובה של 3 . 5 מ ' . החומה נבנתה איפוא כמסד אבן מוגבה שמגדלים מלבניים לו . חומה זו , בדומה לחומות שנבנו באותם ימים בתל פרעה ויריחו , בנויה חוליות חוליות ( איור . ( 15 עדויות לקיומו של בית שער לא נמצאו בסמוך לשרידים אלה , וכנראה נבנה מצפון לאזור שנחפר ( חתך . ( B-B עדויות לקיומו של בית שער מתוכנן הן נדירות בתקופה זו , אך הן מצויות כבר בתקופה הניאוליתית והכלקוליתית בארצות השכנות . תכנונו המדויק והקפד...  אל הספר
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

הקיבוץ המאוחד