ג . התחולה האוניברסלית של המערכת המשפטית ההנחה שהמערכת המשפטית אינה מותנית במצוות התורה והיא מבוססת על שיקולי השכל והסברה , מוליכה את הרב שקופ למסקנה , שמערכת זו היא בעלת אופי אוניברסלי , ואינה חלה רק על היהודי המחוייב במצוות . שכן שיקולי השכל והסברה המהווים בסיס למערכת המשפטית , מטבעם אינם יכולים לחול רק על היחסים המשפטיים שבין יהודים והם צריכים לחול גם על הגוי . לשון אחר , קהילת המחויבים במשפט אינה זהה לקהילת המחויבים במצוות . ואכן הרב שקופ מודע בבהירות למסקנה זו וקובע : "דמה שנוגע לדיני המשפטים אין חלוק נכרי מישראל" ( שם , עמ' יד . ( לאור זאת , עומד הרב שקופ מול הקושי להסביר הלכות רבות מהן יוצא , שיש הבדל ביחסים המשפטיים שבין יהודים לבין עצמם , ליחסים שבין יהודים לגויים . מתוך מודעות בהירה להנחותיו הוא מציע פרשנות עקבית להלכות אלו המסלקת הפליה זו , ואביא כמה דוגמאות לכך . הקביעה ההלכתית שהפקעת ההלוואה של גוי מותרת , מצביעה לכאורה על הבדל בחיוב הממוני ביחס לגוי . שכן אסור לאדם להפקיע הלוואתו ליהודי אך מותר לו להפקיע הלוואתו לגוי . כנגד פירוש זה של הדין , מציע הרב שקופ פירוש מצמצם וטו...
אל הספר