. של הטבעי : רציונליות ואמפיריות כדרך שמכיר חזן בתוקף המחייב של ההכרה הרציונלית האוטונומית , כך מכיר הוא בתוקף המחייב של המציאות האמפירית . הכרה זו מתגלמת בעובדה שהתורה אינה מנוגדת לשכל ולטבע . חזן משווה בצורה מפורשת בין מעמד ההכרה השכלית לבין מעמד המציאות : כתר תורה לא יחלוק על כל מה שיחייבנו המופת ... ולא זו בלבד אלא שגם כל מצוותיה ומשפטיה אינם ענינים מופלגים עד שכעבור קיומם נצטרך להלחם כנגד הטבע מן הקצה אל הקצה . שמעולם לא אסרה לנו דבר הראוי ליהנות מהערב והמועיל , וגם לא הכבידה עולה להתענות כי אם פעם בשנה ... גס עניני העריות כמה נאים ומכוונים בטבע האנושי ( כרך של רומי , ח , טז ע"א . ( חזן סבור כי התורה מבטאת התאמה זו בכך , שההוראות התואמות את היסוד הטבעי הקבוע של המציאות האנושית הן נצחיות , ואילו ההוראות המשקפות את הממד המשתנה נוסחו בצורה כזאת שאין להן תוקף מתמיד : דוק כל משפטי התורה ותמצאם מכווני מכוונים אל האמור , כי כל המשפטים הם קבועים לפי קביעת טבע המקבלים . אם בדברים שלא ישתנה הטבע לא בזמן ולא בפרטים , כמוהם גם כן החק והמשפט . ובדברים הנופלים תחת סוג שינוי הדורות כפי התרחקותם ...
אל הספר