ו טוב ועצמאות המוסר מכלול הניתוח שנעשה בפרק זה מאפשר לנו להסיק , שהמסורת ההלכתית מניחה , שהאל הוא יש טוב הפועל בהתאם לטוב ולראוי . ייחוס התכונות המוסריות לאל , פירושו הכרה בקיומה של מערכת ערכים מוסרית עצמאית שאינה תלויה באל . הדחייה , הבולטת כל כך במסורת היהודית , של תיזת התלות ניתנת להתפרש כאחת ההשלכות של דמות האל המוסרית במסורת זו . לכאורה , ניתן לטעון כי גם אם המסקנה נכונה , והמסורת ההלכתית מכירה בקיומה של מערכת ערכים שאינה מותנית באל , אי אפשר לבסס עמדה זו על עצם השימוש ברעיון טוב האל . שכן הבעיה המכרעת של הטיעון , שהוא מניח שלאפיון האל כטוב יש משמעות אחת - האל הטוב הוא היש הפועל בהתאם למערכת הערכים העצמית , שהוא כאל טוב כפוף אליה . ברם ניתן להציע פירושים אחרים למשמעות הטוב המוסרי של האל , המתיישבים עם תיזת התלות . לפי פירושים אלו , האל אינו כפוף לשום מערכת ערכים אוטונומית , אבל הוא אל טוב במובן זה שתכונותיו הטבעיות הן רחמים וחסד . הוא רחום וחסוד , לא מפני שהוא כפוף למערכת ערכים שכזו , אלא משום שאלו הן תכונותיו . בעינינו נחשבות תכונות אלו לתכונות מוסריות , דהיינו לתכונות שראוי לנהו...
אל הספר