ב . ההדמות לאל כבר במקורות התלמודיים מופיע רעיון ההדמות לאל כרעיון בעל משמעות נורמטיבית . העיון במקורות אלו מלמד , שמרעיון ההדמות גזרו חכמי ישראל שני סוגי חיובים . האחד , פיתוח ועיצוב תכונות מוסריות , והשני , חיובן של נורמות ספציפיות . התכונות המוסריות הבולטות , שדמות האל היא האידיאל שלהן , הן רחמנות וחנינות : "מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון . " הנורמות הספציפיות האופייניות בספרות התלמוד הן ביקור חולים , ניחום אבלים וכיוצא בזה . ההכרה במשמעותו הכפולה של רעיון ההדמות מופיעה בצורה ברורה אצל הרמב"ם הכותב : ואמר : 'אחרי ה' תלכו' ובא בפירושו שרצה לומר ההדמות בפעולותיו הטובות והמרות הנכבדות שיתואר בהם האל ( ספר המצוות , מצווה ח . ( הרמב"ם מבחין אפוא , בברור בין "פעולותיו הטובות " של האל , המציינות נורמות ספציפיות , לבין "המידות הנכבדות , " המציינות תכונות אופי מוסריות . בספרות ההלכתית מוצאים אנו כמה פיתוחים מעניינים של רעיון ההדמות . ר' משה מקוצי בעל ספר מצוות גדול מעניק משמעות מיוחדת לחובת ההדמות , זאת בעקבות דברי הרמב"ם במורה נבוכים ( ח"ג , נד בסופו . ( לדעתו של ר' משה , חובה זו אינה ...
אל הספר