א . מבוא אחד הקונפליקטים הברורים ביותר שבין הוראות התורה לבין המוסר הוא העונש שהמקרא מטיל על עמלק וזרעו . בשני מקומות בתורה מצוי סיפור מעשה עמלק ועונשו : בספר שמות ( יו , ח טז ) ובספר דברים ( כה , יז יט . ( בטקסט הראשון מסופר מעשה עמלק בתמציתיות : "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים , " ואילו בספר דברים נפרשת יריעה רחבה של האירוע : " זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים . אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלוהים . " ואולם דווקא בספר שמות , הממעט בתיאור הרקע למלחמה , מתוארת המלחמה בין ישראל לעמלק בצורה דרמטית ביותר והאל עצמו מעורב בה . האל עצמו מתחייב ואומר : "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים , " והמלחמה בין עמלק לאל היא '' מדור דור . " מעשהו זה של עמלק נתפס בתורה כמעשה חמור ביותר , ולפיכך בספר דברים מוטלת על עם ישראל החובה : "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח . " במרוצת ההיסטוריה , שאול המלך מקבל הוראה משמואל לממש את מחייתו המוחלטת של עמלק : "לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" ...
אל הספר