ח . משה מנדלסון המסורת הימי ביניימית ממשיכה בעת החדשה ומוצאת ביטוי ברור בהגותו של משה מנדלסון . במכתבו אל אלקן הרץ 22 ) יולי ( 1771 הוא כותב : אין לנו שום עיקרים שהם נגד השכל או למעלה מן השכל . אין אנו מוסיפים דבר לדת טבעית אלא מצוות וחוקים ומשפטים ישרים תודה לאל . אבל עיקרי ויסודי דתנו מיוסדים על אדני השכל ומסכימים עם החקירה והעיון האמיתי מכל צד . בלי סתירה ומחלוקת כלל וכלל , וזהו מעלת דתנו האמיתי והאלהי מעל כל שאר הדתות הכוזבות . נוצרים יטענו כולם שעיקרינו הם אלה של הדיאיזם או הנטוראליזם ... בני עמנו אכן צריכים להכיר בכל זה בעצמם , כי היא תהילתנו ותפארתנו , וכל ספרי חכמינו מלאים זה " . מנדלסון מפתח תפיסה זו בהרחבה בספרו ירושלים . לדעתו , קיים רובד משותף ליהודים ולשאינם יהודים , הוא הדת הטבעית על אמונותיה וחוקיה , ובכלל זה כמובן החוקים המוסריים שבלעדיהם "אין אדם צדיק ואין אדם מאושר בארץ" ( שם , עמ' . ( 100 התכנים של רובד זה אינם מותנים בהתגלות וניתן להגיע אליהם דרך הכרה שכלית ואוטונומית . מה שמייחד את הדת היהודית הוא המצוות הפולחניות , ה'חוקים' בלשון המדרש , שהשכל אינו מחייב אותן ואף ...
אל הספר