פרק ד / המסורת האוטונומית בפרקים הקודמים עסקנו בהתחקות אחר ניסוחים של תיאורית מצ"ה במסורת היהודית . בפרק זה תוצג 'המסורת האוטונומית , ' היינו . המסורת התומכת במעמד הרציונלי האוטונומי של המצוות המוסריות . כפי שנראה , מסורת זו דוחה במפורש את התלות החזקה של המוסר בדת . לאוטונומיה זו , כפי שיתברר בפרקים הבאים , יש השלכות הלכתיות ברורות ובכך נעסוק בפרקים הבאים . שהראה אותות ומופתים כדי שנניח מה שיש בדעתנו מאהבת האמת והרחקת השקר ודומיהם . ער שהוכרח לומר כי הרחקת השקר ואהבת האמת אינן מדרך השכל , ואינן אלא מצד הציווי והאזהרה , כך מניעת הרצח והניאוף והגניבה וכל הדומה להם . וכאשר יצא לידי דברים אלו , פטרנו מטרחו , וחדלנו לדבר עמו ( שם , עמ' קלו . ( לדעת רס"ג , אין כלל טעם לדון עם מי שהגיע למדרגה כה שפלה לחשוב שטעמם של איסורים המוסריים נעוץ בצו האל . תפיסה כזו כה רחוקה מן ההיגיון עד שאין מקום לנהל שיג ושיח עם המצדדים בה . רס " ג מציע שני סוגי צידוקים למוסר האוטונומי . הראשון , תועלתי תכליתי . היינו , החובות והאיסורים המוסריים מעצבים את התנאים הבסיסיים לקיומה ולרווחתה של חברה אנושית . תפיסה תועלת...
אל הספר