ג . ' משה איסרליש ( הרמ"א ) בחלק השלישי של ספרו תורת העולה ( פרק עא , קיג ע"א ) כותב הרמ"א : ויש טוב ורע לפי הנימוס , ואינו טוב ורע מצד התורה , כהריגת העובדים - ] עובדי עבודה זרה ] שנאמר בתורה 'לא תחיה כל נשמה , ' ואינו לפי הנימוס , וכן מה שנטרד שאול על שלא הרג אגג , אעפ"י שאין מידה טובה כמידת הרחמנות , ויעקב קנה הבכורה מאחיו בנזיד עדשים בשעת רעבונו , כל זה טוב מצד הדת , ורע מצר השכל האנושי , וכבר האריך בזה בעל 'עקדה' - ] ר' יצחק עראמה בספרו עקדת יצחק ] פרשת וישלח יעקב . לדעת הרמ"א , יש שני מושגים של טוב ורע : טוב ורע לפי ההכרה האנושית , וטוב ורע לפי הדת . מבחינתו של המאמין , המושג השני הוא המנחה , דהיינו , עבורו צו האל קובע את הטוב ואת הרע , ואם כן לפנינו לכאורה תיזה של תלות חזקה . בהתאם לתיזה זו , האל עשוי לצוות על מעשים שאינם מתיישבים עם הכרתנו המוסרית , והרמ"א מזכיר כמה דוגמאות לעניין זה . ברם , גם כאן , השאלה שאותה יש לבחון היא זו : האם הטוב והרע של התורה משקפים גזירה שרירותית של האל הדוחה את הטוב והרע של השכל האנושי , או שמא הטוב והרע של התורה משקפים את מה שהוא באמת טוב ורע , ואי...
אל הספר