ו . חקה חקקתי , גזירה גזרתי מקור תלמודי מפורש שיש בו לכאורה קבלת הרעיון העומד בבסיס מצ"ה , הוא הדיון בין רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו על טעם מצוות פרה אדומה . רבן יוחנן בן זכאי משיב לגוי שטוען שטקס פרה אדומה הוא מעין כישוף , שאין הדבר כן , אלא שהטקס מקביל לטקסים דומים בעולמו של השואל . ממשיך המדרש ומספר : וכיון שיצא [ הגוי ] אמרו לו תלמידיו : ר , ' לזה דחיתה בקנה , לנו מה אתה משיב ? אמר להם : חייכם ! לא המת מטמא , ולא המים מטהרים , אלא גזירתו של הקב"ה היא . אמר הקב"ה : חקה חקקתי , גזירה גזרתי , ואין אתה רשאי לעבור על גזירתי ( פסיקתא דרב כהנא , עמי . ( 44 לכאורה , לפי תשובת רבן יוחנן בן זכאי , אין טעם למצוות פרה אדומה אלא צו האל . המת כלשעצמו אינו מטמא , המים כלשעצמם אינם מטהרים הכול תלוי בגזירתו השרירותית של האל . ביטוי לכך שדין פרה אדומה מיוסד על גזירה ולא על טעם רציונלי מצוי בקביעה ההלכתית הפרדוקסלית כל העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף מטמאים בבגדים , והיא עצמה מטהרת טמאים / וכת' בה 'חוקה' 'זאת חוקת התורה' ( במדבר יט , ב ) ( שם , עמ' . ( 72 מבחינה זו , לכאורה , מתאימה העמדה הנדונה לאותה קר...
אל הספר