ד"ר אברהם וולפמון / הדמוקרטיה ותנועת העבודה הישראלית

ד"ר אברהם וולפמון / הדמוקרטיה ותנועת העבודה הישראלית ההגדרה הפשוטה ביותר לדרכה החברתית של תנועת העבודה נראית בעיני כהרחבת הדמוקרטיה מן התחום הפוליטי אל התחום החברתי והכלכלי . נדמה לי , שבימינו צריך להוסיף עוד היבט אחד , בנוסף להיבט הכלכלי והחברתי , את ההיבט התרבותי . להרחבת הדמוקרטיה לתחום התרבותי יש שני שיקולים : האחד דמוקרטי והשני סוציאליסטי . אתחיל בהגדרה שהיא מקובלת כהגדרה קלאסית של התנועה הסוציאל דמוקרטית . הסוציאליזם הדמוקרטי קדם למארכס ולאנגלס ולסוציאליזם המהפכני או "הסוציאליזם המדעי , " כפי שהוא נקרא בכתבים מסויימים של מארכס ואנגלס . מראשית דרכו , באמצע המאה התשע עשרה , היה מקובל שסוציאליזם הוא הרחבת הדמוקרטיה בתחומי הכלכלה והחברה . מדוע הסוציאליזם הוא הרחבת הדמוקרטיה ? משום שהרעיון הבסיסי של סוציאליזם ודמוקרטיה נשען על מושג השוויון בין בני אדם . ב 925 ו שנה שניה לאחר שהפאשיסטים עלו לשלטון , ניסה אלפרדו רוקו , שר המשפטים בממשלת מוסוליני , ליצור לראשונה אידיאולוגיה למשטר הפאשיסטי . הפאשיסטים עלו לשלטון בהבטחות להיטיב עם העם , ולא הדגישו במפורש באיזה תחומים הם רוצים להיטיב עם ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד