פרק תשיעי : האבולוציה של המשרד לאיכות הסביבה על מיחזור , חקיקה ומציאות כסוף שנות ה ' 80 נוכחו ישראלים רבים ששבו מנסיעותיהם לחו"ל שהם זורקים כמויות גדולות של פסולת , ותהו מדוע בארצם שלהם אין מיחזור . דן תיכון , אז רק חבר כנסת מן השורה בליכוד , היה אחד מהם . הוא שמח לתת יד ליוזמת חקיקה חדשה . הצעת החוק נכתבה על ידי מפעלי אמניר , אותה חברה מחדרה שהייתה אחראית למרבית מיחזור הנייר בישראל בשנות ה ' 80 וה . ' 90 ההצעה , שתוכננה במקור כחוק עזר עירוני , לא דמתה כלל לחוקי המיחזור המעודכנים שהביאו את אירופה לשיאים חדשים של מיחזור . בלטו בהיעדרם המצאות כגון ה'חובה לקלוט חזרה אריזות' הגרמנית ' , מכסות רכישת מוצרים ממוחזרים' 1 האמריקניות , או 'חוקי הפיקדון' הרחבים הסקנדינביים . עיקר ההצעה הייתה הסמכת ראשי הערים לחייב את אורחיהם להפריד פסולת לטובת המיחזור . תיכון שמח להגיש את ההצעה לכנסת , ואחרי מספר תיקונים הגיעה הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה . החקיקה נתקעה שם במשך מספר שנים בעוד שרי הממשלה התבוננו להם בכתוב והציעו הצעות לשינוי . אף אחד לא מיהר . חלק מהעיכוב התמקד בשאלה המרכזית : "מי...
אל הספר