הצורך בפסיקת הרוב וזמניותה עקרון פסיקת הרוב המחייבת מחוקקים ושופטים חיוני לחיים בכל חברה מתפתחת , בעם היהודי כבכל העמים . מחלוקת שאין ליישבה בהסכמה או בפשרה , עשויה להסתיים ב"תיקו" " ) תשבי יתרץ קושיות ובעיות" קרי : רק בבוא המשיח יהיה אפשר ליישבה ) - כל עוד אין צורך ליישם את מסקנותיה , לחוקק בעקבותיהם חוק או לגזור דין . חיוניות המנגנון של פסיקת הרוב , המאפשר לחוקק חוקים , לגזור דינים ולהחליט על דרכי פעולה - מתגלה כאשר מתעוררת מחלוקת בין מחוקקים או שופטים , האמורים להחליט החלטות שיש ליישמן בחיי מי שמסכים או נאלץ לציית להם . פסיקת הרוב עונה על צורך מיידי והיא דרושה גם אם תתגלה בעתיד כמוטעית . על כן הבינו יוצרי הסיפור התלמודי על תנורו של עכנאי , כי פסיקת הרוב עליונה ומכריעה אפילו את דעת האלוהים . על כן ראה ר' יהודה צורך להזהיר כי יש לציין גם את דעת המיעוט , שהרי כל פסיקה עשויה להתגלות בזמנית מטבעה , כל עוד היא נתמכת על ידי רוב המחוקקים או השופטים . בעתיד עשויה פסיקת הרוב להשתנות ולהתחלף בפסיקת רוב אחרת . מכאן שפסיקת רוב אינה סיומה של המחלוקת , אלא תחנה בדרכה . לגיטימציה של המשך המחלוקת ופ...
אל הספר