בפמיליזם , המשפחתיות . האיש והאישה נבראו שווים - "ויקרא שמם אדם , " אך בחלוקת התפקידים בבית יש כאלה שהוטלו על האישה ואחרים על הבעל . דיון וסיכום קהילות ישראל לאורך ההיסטוריה הושפעו מהחברות שבתוכן חיו . די לבחון את הסוגיות שגדולי התורה נתנו את דעתם עליהן , כדי להבין שהכאת נשים הייתה תופעה נפוצה . במאה ה 20 ממשיכה הדת היהודית להתייחס בפטרונות כלפי נשים ולהדגיש את נחיתותן . ההסברים לאלימות כלפי נשים נחלקים להסברים היסטוריים " חיצוניים" - אלה שדנים במקורותיה של התופעה - והסברים " פנימיים , " שהם חלק מהטיפול בתופעה , דהיינו חקיקת חוקים הקובעים עונשים לסוטים בחברה . האם הפרשנים שטיפלו בתופעה של הכאת נשים ראו בה סטייה , או נורמה של ענישה של נשים סרבניות ? נראה כי רוב הפרשנים לא תמכו בתופעה , אך גם לא הציבו סייגים נוקשים למכים , ולפעמים אף הצדיקום . האם חכמי ישראל ראו את האישה והגבר כשווים ? התשובה היא לאו מוחלט . הם העניקו יתר כוח לגבר והנציחו את נחיתותן של הנשים כמיעוט שזכויותיו תלויות במוצא פיהם של החכמים , ושל הגברים בכלל .
אל הספר