ב . המודל האנתרופולוגי הנחת המוצא של העמדה הריאליסטית היא , שלאפשרויות ההלכתיות המנוגדות יש מעמד ריאליסטי שקול . דהיינו , התורה עצמה היא פתוחה - ' מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא . ' לעומת זאת , העמדה האנתרופולוגית סבורה , שפתיחות זאת של ההלכה מקורה בעובדה שההתגלות נקלטת על ידי בני אדם . כלומר העובדה שנושא ההתגלות הוא היצור אנושי , מכניסה לתוך התורה ממד של ריבוי . השאלה היא . מה המשמעות שיש לייחס לעובדה שהממד האנתרופולוגי תופס מקום מכריע בעצם כינונה של התורה ? האם לפנינו עמדה המצביעה על משבר או ניתוק בין נותן התורה למקבליה ? או שמא לעובדה זו , שמקבל ההתגלות הוא היצור האנושי , יש משמעות חיובית כלשהי ? ניתן להבחין בין שתי מגמות הפוכות בשימוש של חכמי ישראל במודל האנתרופולוגי . האחת , מבטאת דרכו עמדה שמרנית המניחה כי שיקול הדעת האנושי האוטונומי כשלעצמו , אינו לגיטימי ביחס להלכה . המגמה השנייה - האינטלקטואליסטית , משתמשת במודל זה דווקא כדי לחזור ולאשר את הלגיטימיות של האוטונומיה ההכרתית בתחום ההלכתי . מבטאה המובהק של המגמה השמרנית הוא רבי מאיר אבן גבאי . הוא יוצא מההנחה השמרנית , שלפיה 'אסור...
אל הספר