מבוא

מבוא המצדדים בגישה המוניסטית מניחים , מכור , כי במצב עניינים נתון רק הכרעה הלכתית אחת נכונה . לאור זאת , על גישה זאת להתמודד עם השאלה : באיזה מובן הדעה הדחויה היא דברי אלוהים חיים ? המשותף למכלול התשובות השונות שבהן עסקנו בפרק א הוא הניסיון לאחוז בחבל בשני קצותיו ולטעון , כי גם אם עמדה אחת בלבד נכונה , יש חשיבות מסוימת גם לדעה הדחויה . בניגוד לגישה המוניסטית , מצויה הגישה הפלורליסטית . לא אכנס כאן לניתוח מדוקדק של יסודות התפיסה הפלורליסטית . בסוגייה זו דנתי במבוא , ואעסוק גם בפרק יא ( סעיף ג . ( לצורכי הדיון שלהלן אסתפק באיפיון בסיסי וראשוני ביותר שלה . הגישה הפלורליסטית טוענת , שבמצבי דילמה ערכית אפשרית יותר מתשובה אחת . עם זאת , אין לזהות פלורליזם עם אדישות ערכית , עם הטענה שהכל אפשרי . לפלורליסט העדפות ערכיות ברורות , הוא מצדד בעמדה מסוימת ומעדיפה על פני זולתה . אבל , בניגוד למוניסט , אין הוא רואה בעמדה האחרת טעות , גישה שלא ניתן כלל לבססה , העדפותיו הן יחסיות בלבד , והוא מכיר בערך של העמדה האחרת ובאפשרות שהיא עשויה להיות עדיפה על פני עמדתו . הערך המוקנה למכלול העמדות החלוקות ביני...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד