ב . הדעה הדחויה כדברי אלוהים לאור הדברים שנאמרו עד כה , ברור שרק דעה אחת - דעתם של בית הלל - היא ההכרעה ההלכתית התקפה . אם כן עולה השאלה : באיזה מובן ניתן לייחס לדעה הדחויה את התואר 'דברי אלוהים חיים , ' והלא ברור שרק דעה אחת היא דברו של האל ? העיון במקורות מלמד שחכמי ישראל המצדדים בגישה שלפנינו מציעים כמה תשובות טיפוסיות . בסעיף 1 אציג את הדעה המדגישה את הערך העירני של העמדה הדחויה , ובסעיפים 4-2 אנתח תשובות המדגישות את הערך המעשי של העמדה הדחויה . במבוא לספר הצבעתי על כך שהתלמוד בעירובין ובחגיגה , מבחין בין לימוד התורה העיוני לבין ההלכה המעשית . בעקבות זאת נוכל לומר שהעמדה המוצגת בסעיף 1 מתמודדת עם המישור העיוני . היא חותרת להראות שגם לעמדה הדחויה ברמה המעשית יש ערך עיוני . לעומת זאת העמדות המוצגות בסעיפים 4-2 אינן מסתפקות בערך העיוני . כדי שהדעה הדחויה תחשב כ'דברי אלוהים , ' צריך להיות לה ערך גם בעולם ההלכה המעשי . במלים אחרות , עמדות אלו אינן מקבלות את ההבחנה בין התורה כתחום עיוני לבין ההלכה כתחום מעשי .
אל הספר