אדריכלות ארבעה טיפוסים שונים של מבנה כנסייתי מיוצגים בירושלים הצלבנית ; כל אחד מהם מתעד מקור השפעה שונה והיבט אחר של פנייה והתקשרות למסורת המקומית של המקומות הקדושים : ( sancta loca ) ( 1 ) בסיליקה עם _מקו ף ( וווו 1 _ת 0 _ז _1113 כ _1 _וה ( _3 וקאפלות רדיאליות ( כלומר , א ? סיךים קטנים היוצאים כקרניים מן האפסיס הראשי ) מופיעה פעם אחת בלבד באדריכלות הצלבנית בארץ הקודש , אולם דווקא במונומנט החשוב ביותר לנצרות — כנסיית הקבר . ( 2 ) בסיליקה מן הטיפוס הנוצרי הקדום , בעלת אולם תווך ושני סיטראות , המסתיימים במזרח ( כלומר , מאחורי המזבח ) בשלושה אפסיךים המסודרים בקו ישר זה ליד זה . הא _? סיס המרכזי , המסיים את אולם התווך , הוא גבוה ורחב יותר משני הצדדיים , המסיימים את הסיטראות , בהתאם ליחסי הגודל בין אולם התווך לבין הסיטראות עצמם . מבנה מטיפוס זה הוא הנפוץ ביותר באדריכלות הצלבנית בארץ ישראל . בירושלים הוא מוצא את נציגו הבולט ביותר בכנסייה המוקדשת לסנטה אנה , אמה של מרים , ולמקום הולדתה של מרים . ( 3 ) שילוב של בסיליקה ומבנה ריכוזי ריבועי , מוכתר בכיפה . מבנה מטיפוס כזה היה אהוב על הארמנים ביר...
אל הספר