שלטון הצלבנים , 1187-1099 קשה היה מצבה של ירושלים בשנים הראשונות לקיום המדינה . ההיסטוריון הצלבני ויליאם מצור מתארו במלים אלה : וגם בתוך חומות הערים , בתוך הבתים , רק בקושי נמצא מקום בטוח , כי התושבים היו מועטים ומפוזרים והחומות החרבות היו פתוחות להתקפת אויב . גנבים היו מתנפלים בלאט בלילות , היו פורצים לתוך הערים העזובות , אשר תושביה ן גרו רחוקים איש מחברו , והיו משתלטים על רבים בבתיהם . התוצאה היתה שאחדים בסתר ואחרים בגלוי היו עוזבים את הנכסים אשר רכשו לעצמם והתחילו חוזרים לארצותיהם . כדי למנוע את הבריחה , שהגיעה לממדים גדולים , נחקק חוק שאיש המחזיק שנה ויום בנכס הוא בעליו ; מטרת החוק היתה למנוע מהבורחים את האפשרות לחזור לאחר זמן ולדרוש את השבת נכסיהם . כאמור , המצב בירושלים לא היה טוב יותר , אם כי היתה העיר החשובה במלכות . עמדתה היתה מלאכותית , כמו בתקופות אחרות בתולדותיה , כי שום נתון גיאוגראפי לא ייעדה לעמדה זו . ירושלים עמדה מחוץ לדרכי המסחר העיקריות והתפשטות מדינת הצלבנים צפונה תבעה למעשה בירה במרכזה — כגון ברמלה , בירת הארץ בתקופה הקודמת , או בעכו , בעלת החשיבות הכלכלית — ולא בק...
אל הספר