הגאולה ברטוריקה הציונית גאולת הארץ שימשה בלשון הציונות כשם נרדף לרכישת קרקעות מידי בעלים לא יהודיים ולהתיישבות חקלאית של יהודים על אדמה ציבורית בארץ ישראל . במישור גבוה יותר נודעה למושג זה גם המשמעות של יצירת תשתית לריבונות יהודית ולהחיאת האופי הקדום של הארץ . יתרה מזו ו הגאולה באה לתקן מעוות , שנעשה גם לעם וגם לארץ מאז החורבן , ולהחזיר עטרה ליושנה - בכוח הרצון , על ידי תהליכים אוביקטיביים , או אף בדרך על טבעית . יש במטבע לשון זה משום צירוף של יסודות רבים - מהם לאומיים ומהם סוציאליים - וכמובן , לא נעדר גם ההבט הדתי , ואם תמצא לומר . אף מרכיב קוסמי יש כאן . מאמר זה דן ברעיון גאולת הארץ בתוך ההקשר ההיסטורי של סוף המאה התשע עשרה ושל ראשית המאה העשרים ( מ"חיבת ציון" ועד תום מלחמת העולם הראשונה , ( בזיקתו לאקלים הרוחני של התקופה ולצרכים הממשיים של הציונות . תחילה אקדים כמה הערות על הצד הלשוני : התפתחותה של השפה העברית הביאה עמה לא רק חידושי לשון רבים , אלא גרמה גם שינויים במשמעות המיוחסת למלים ידועות . מכרת למדי היא המגמה של הלשון להשתמש במושגים השאולים מחיי הדת בהוראה חדשה לגמרי . חוקרי ...
אל הספר